יש חומר מסוים שחוקי הפיזיקה והכימיה לא חלים עליו.
גרביים.
איך יכול להיות שזוג גרביים נכנס למכונת כביסה ויוצא רק גרב אחד, הא? (כן. גרב זה זכר). אפשר להגיד שאחד נפל בדרך למכונה, או קיי, שאחד מסתתר מתחת למיטה, שהיתה אי הבנה, סבבה. פעם פעמיים, ניחא. אבל מאות פעמים? מה זה? איפה כל הגרביים השניות, סליחה, השניים??? מה נסגר איתכם?
גרב אחד נעלם, זורקים את השני, הראשון צץ לו מאי שם, השני כבר נזרק. כבר יצא לי למצוא איזה גרב שהתחבא, עדיין רטוב מעט כמו עכברון בליל גשם, בפינה הפנימית הרחוקה של איזו ציפה שיצאה מהמייבש. אבל על כל השאר לא הצלחתי לשים יד.
תוסיפו את שיעור הגירושים בעולם המערבי ותגלו שלהיות יצרן גרביים זה אחד המקצועות הכי משתלמים כנראה. לאנשים תמיד נעלמים גרביים. נעלמים ליקום מקביל. חור שחור בגרב.
רק תתארו לכם לאן זה מידרדר במקרה של גירושים. כלומר שני בתים. כנראה כמו ששאר העולם נחלק לשניים עם הגירושים, גם זוגות הגרביים אצלנו שדבקו איש ברעהו שנים ארוכות, נגררו אל הטירוף הכללי של מחול הפרידה. "בגלל זה תמיד עשיתי כביסות רק באחד הבתים" חולקת איתי נעם של אמנון את ניסיון חייה.
אבל לילדים הצעירים יותר אין חופש בחירה. זוגות הגרביים נפרדים אצלנו ומתערבבים בין שני הבתים באופן שלא מאפשר שום שליטה. קניתי לאורי בברלין לא פחות משנים עשר זוגות גרביים בעשרה שקלים ומה נותר מהם? אחד וחצי אולי. אוסף של גרביים בודדים.
ילד פרקטי. נאלץ גם הוא לנטוש את התפיסה הזוגית והתחיל לגרוב שני גרביים ככל שידו מוצאת על הבוקר כשהוא חצי ישן. אחת שחורה עם פס כחול, שנייה שחורה עם פס ירוק. מזה עוד העלמתי עין. מילא. אבל גרב ספורט אפורה וגבוהה עם פס לבן על רגל אחת, ורגל שניה בגרב צמר אדומה קצרה? נו באמת. וכן, אני יודעת שגרב זה זכר. אבל במסגרת בלבול הזוגות, נטישת קונספט הזוגיות הנצחית והתמוטטות אושיות החברה הישנות, יש גם בלבול מגדרי. הכל, פשוט הכל התבלבל. אז אמנם הכתוב הוא בלשון נקבה, אבל הכוונה לגרביים מכל צבע ומין כאחד.
(לא להאמין אבל זה מה שצילמתי הרגע, כשסיימתי לכתוב, במטבח).
